פסיכותרפיה בסיוע סוסים


 הגדרות סוגי טיפול ופעילות בסיוע סוסים
 ( Equine-Assisted Activities and Therapies ( EAAT

מאת: קרן בקי, עו"ס- מטפלת בפסיכותרפיה בסיוע סוסים, MSW, CEIP-MH
מרכזת התחום באיגוד מ.ר.ח.ב.

פסיכוטרפיה בעזרת סוסיםתחום ההסתייעות בסוסים להשגת מטרות טיפוליות וחינוכיות התפתח רבות בשנים האחרונות ובד בבד התפתחו גם סוגי טיפול ופעילות שונים המצריכים הגדרה והבחנה ברורה בניהם.
בדיון בתחום יש להבדיל בין שלושה מושגים מרכזיים: "פסיכותרפיה בסיוע סוסים" (EFP) Equine Facilitated Psychotherapy  , "רכיבה-טיפולית" ו"היפו-תרפיה". חשוב לציין, כי בעברית עדיין לא קיימת הגדרה רשמית, המגדירה EFP. על כן, נעשה שימוש במושג EFP כ"פסיכותרפיה בסיוע סוסים", וזאת, על מנת להבדילו מההגדרה המקובלת לתחום כולו בארץ המוכר כ"רכיבה טיפולית".

·פסיכותרפיה בסיוע סוסים - במרבית ההתייחסויות בספרות המקצועית בנוגע לטיפול בסיוע סוסים, הושם דגש על המרכיב הפיזיולוגי של הטיפול. בשנים האחרונות, התפתח ענף עצמאי, העוסק בהיבטים נפשיים, רגשיים, קוגנטיביים, התנהגותיים וחברתיים של המטופל ומכונה "פסיכותרפיה בסיוע סוסים". בתחילת שנות ה-2000 הוגדר התחום הפסיכו-תרפויטי בסיוע סוסים בשםEquine Facilitated Psychotherapy  (EFP) ("What is EFMHA?", 2003).  
 
האיגוד האמריקאי לפעילות וטיפול נפשי בסיוע סוסים  (Equine Facilitated Mental Health Ass.), מגדיר EFP כתהליך פסיכותרפיה חווייתי הכולל סוסים ופעילויות הקשורות אליהם, המתוכנן ומבוצע על ידי מטפל מוסמך מתחומי בריאות הנפש ו/עם מומחה-מוסמך מתחום הסוסים. פסיכותרפיה בסיוע סוסים מתאימה להגדרות של AAT, לפיהן, מדובר בתהליך של טיפול רגשי-נפשי שמתקיים בסיוע סוסים והסביבה בה הם חיים.
 
 
·רכיבה-טיפולית - היא פעילות בו לומדים רכיבה או סייסות בהתאם לצרכים המיוחדים של המשתתפים. תהליך זה מתאים להגדרות של AAA (Animal Assisted Activity), לפיהם אוכלוסיה מאותגרת פיזית, רגשית, חברתית או חינוכית משתתפת בתהליך של פעילויות עם סוסים, שהינן בעלות השפעות טיפוליות. תהליך זה מונחה על ידי מדריך רכיבה טיפולית, שהוסמך ככזה, ולא ע"י מטפל מוסמך, ולכן הגדרה מדויקת יותר לתחום זה היא "פעילות בעזרת סוסים".
 
·"היפו-תרפיה"- הוא תהליך טיפולי בסיוע תנועתם של סוסים, המתייחס להיבטים פיזיים, לשיקום תעסוקתי ולריפוי בדיבור. היפו-תרפיה מונחית על ידי פיזיותרפיסט, מרפא בעסוק או מרפא בדיבור, שהתמחה בהסתייעות בסוסים לצורך טיפול. בדרך כלל, טיפול זה הינו חלק מתוכנית טיפולית כללית יותר והוא מכוון לשיפור תפקודי של המטופל.
 
הפניה לאתרי אינטרנט רלוונטיים:
הפניה לוידיאו קצר, כדוגמא לפעילויות טיפוליות בסיוע סוסים, המדגים את הכוח הפוטנציאלי שיש בקשר שבין מטופל וסוס. קשר שכזה עשוי להוות בסיס לתהליך פסיכותרפיה בסיוע סוסים:
 
Learning from Horses: A Visit to Sirona Therapeutic Horsemanship-
http://www.youtube.com/watch?v=oj81TV0qQn4
 
הפניה לאתרי אינטרנט העוסקים ישירות בתחום פסיכותרפיה בסיוע סוסים ואתרים נוספים שעוסקים בפעילויות  בסיוע סוסים, לשם הבחנה בין התחומים השונים:
 
Certification Board for Equine Interaction Professionals (CBEIP)-
http://www.equinefacilitatedprofessional.org/Default.aspx
Equine facilitated mental health Association-
http://www.narha.org/SecEFMHA/WhatIsEFMHA.asp   
 
The Equine Assisted Growth and Learning Association-
http://www.eagala.org/index.html
Equine Assisted Assets-
http://www.equineassistedassets.com/index.html
NARHA-
http://www.narha.org/
American Hippotherapy Association-     http://www.americanhippotherapyassociation.org/
 
אתר עם רשימות של ספרים ומאמרים על EFP, AAT, AAA ועוד:
 http://www.thenaturalconnection.ca/resources.html  
 
 
רשימת מקורות בנושא פסיכותרפיה בסיוע סוסים:
 
Aduddell, M.M. (2003). Effects of equine assisted psychotherapy on adolescent attitudes and behaviors. Unpublished manuscript. ColoradoChristianUniversity.
 
Bachi, K., Terkel, J. & Teichman, M. (2008). Equine-facilitated psychotherapy for at-risk adolescents: The influence on self-image, control and trust. Manuscript submitted for publication.
 
Bray, B. (2002). Treating adolescents using equine assisted psychotherapy: Effects on self concept, anxiety, and depression. Unpublished Masters Thesis, WhitmanCollege.
 
Brooks, S.M. (2006). Animal assisted psychotherapy and equine facilitated psychotherapy with traumatized children in child welfare settings. In: N.B. Webb (Ed.), Helping traumatized youth in child welfare: Perspectives of mental health and children’s services practitioners.
 
Frewin, K. & Gardiner, B. (2005).  New age or old sage? A review of equine assisted psychotherapy. The Australian Journal of Counselling Psychology, 6, pp13-17.
http://www.eagala.org/Reseach/new_age_old_sage.pdf
 
Klontz, B.T., Bivens, A., Leinart, D. & Klontz, T. (2007).  The effectiveness of equine-assisted experiential therapy: Results of an open clinical trial.  Society and Animals, 15 (2007), 257-267.
 
http://www.eagala.org/Reseach/The%20Effectiveness%20of%20Equine-Assisted%20ET.pdf
 
Russell-Martin, L.A. (2006).  Equine facilitated couples therapy and Solution Focused couples therapy:  A comparative study.  Doctorate of Philosophy, NorthcentralUniversity.
Scheidhacker, M., Friedrich, D., & Bender, W. (2002). About the treatment of anxiety disorders by psychotherapeutic riding: Long term observations and results of an experimental clinical study. Krankenhauspsychiatrie, 13, 145-152.
 
Shultz, B. (2005).  The effects of Equine-Assisted Psychotherapy on the psychosocial functioning of at-risk adolescents ages 12-18.  Unpublished Masters Thesis. Denver Seminary. Denver, CO.
 
Tetreault, A. (2006).  Horses that heal: The effectiveness of Equine Assisted Growth and Learning on the behavior of students diagnosed with Emotional Disorder.  Unpublished Masters Thesis. GovernorsStateUniversity, University Park, IL.
 
Trotter, K., Chandler, C., Goodwin-Bond, D., & Casey, J. (2008).  A comparative study of the efficacy of group equine assisted counseling with at-risk children and adolescents.  Journal of Creativity in Mental Health, Vol. 3(3), 254-284.
 
http://kaytrotter.com/Trotter_JCMH.pdf
Trotter, Kay Sudekum (2006). The Efficacy of Equine Assisted Group Counseling with At-risk
Children and Adolescents. Doctorate of Philosophy (Counseling), University of NorthTexas.
 
Vidrine, M., Owen-Smith, P., & Faulkner, P. (2002). Equine-facilitated Group Psychotherapy: applications for therapeutic vaulting. Issues in Mental Health Nursing, 23,587-603.
 
Zugich, M., Klontz, T., & Leinart, D. (2002). The miracle of equine therapy. Counselor Magazine, 3(6), 22-27.
בקי, ק., טרקל, י., וטייכמן, מ. (2007). הטיפול ברכיבה בנוער בסיכון החי בפנימייה והשפעתו על דימוי עצמי, שליטה עצמי ואמון. מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית, 26 (137-154).
בקי, ק. (2007). אבחון בסיוע סוסים. חיות וחברה, 33, 54-62.
בקי, ק. (2005). השפעת טיפול ברכיבה על ממדים של דימוי עצמי, שליטה עצמית ואמון בקרב בני נוער בפנימייה טיפולית. חיבור לשם קבלת התואר מוסמך בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.
 
רשימת מקורות בנושא פעילויות בסיוע סוסים לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים בתחומים נפשיים-רגשיים:
DePauw, K. P. (2000). The Review of Research in Therapeutic Riding. In: Engel, B. T. (Ed.). Therapeutic Riding 2, Strategies for Rehabilitation. Durango: Barbara Engel Therapy Services
 
Emory, D.K. (1992). Effects of therapeutic horsemanship on the self concept and behavior of asocial adolescents. Unpublished dissertation, University of Maine.
 
Greenwald, A.J. (2001). The effect of a therapeutic horsemanship program on emotionally disturbed boys. Dissertation Abstracts International, 62.
 
Kaiser, L., Spence, L.J., Lavergne, A.G., & Bosch, K.L. (2004). Can a week of therapeutic riding make a difference? A pilot study. Anthrozoos, 17, 63-72.
 
Scheidhacker, M. (2000). Therapeutic Horseback Riding within Psychiatry. In: Engel, B. T. (Ed.). (2000). Therapeutic Riding 2, Strategies For Rehabilitation. Durango: Barbara Engel Therapy Services.
 
בקי, ק. (2000). תרומתה של רכיבה טיפולית על סוסים למכורים לסמים. חיות וחברה,11 , 20-26.
 
מחקר תומך
 
Experiential Adventure Therapy
 
Bandoroff, S & Newes, S. (Eds.) (2004). Coming of age: The evolving field of adventure therapy. Boulder, CO: Association for Experiential Education.
 
Freeman, P.A., Nelson, D. C., & Taniguchi, S.T. (2003). Philosophy and practice of wilderness-based experiential learning. The Journal of Physical Education, Recreation, & Dance, 74 (8) 25-.
 
Gass, M. A. (1993). Adventure therapy: therapeutic applications of adventure programming, Dubuque, 10: Kendall/Hunt.
 
Gavetti, G. & Levinthal, D. (2000). Looking forward and looking backward: Cognitive and experiential search. Admin Sci. Quarterly, 45 (1), 113-137.
 
Hattie, J., Marsh,H., Neill,J. & Richards, R. (1997). Adventure education and outward bound: Out-of-class experiences that make a lasting difference.  Review of Educational Research,67, 43-87.
 
Luckner, J.L. & Nadler, R.S. (1997). Processing the experience: Strategies to enhance and generalize Learning. Dubuque, 10: Kendall/Hunt.
 
טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים:
קישור לביבלוגרפיה בתחום באתר

 

Solution-Focused Therapy
Matthews, William J. (1999).  Brief Therapy: A problem solving model of change.  The Counselor, July/Aug 99, pp29-32
 
 
  פורום פתוח בנושא פסיכותרפיה בסיוע סוסים:
 (בקרוב)
 
מטרת הפורום לשמש כמקור מידע והתייעצות לעוסקים ולמתעניינים
בפסיכותרפיה בסיוע סוסים. המשתתפים בפורום מוזמנים להציג את עיסוקיהם
המקצועיים וניסיונם, להעלות שאלות ודילמות, לשתף בחוויות מקצועיות,
לחלוק מקורות ביבליוגרפים וכיוצא באלו. המשתתפים מתבקשים לשמור על
כללי אתיקה שקשורים לנושאי פרטיות וסודיות. מנהלת הפורום, קרן בקי,
תתייחס לפניות לפחות פעם בשבוע ותוסיף מידע מקצועי למשתתפי הפורום.
 
 
    "שאלות נפוצות" ותשובות:
 
שאלה:    מהי ההכשרה של מטפל העוסק בפסיכותרפיה בסיוע סוסים?
תשובה: על המעוניינים בכך לשלב שתי הכשרות נפרדות: האחת, הכשרה
כאיש סוסים ומדריך רכיבה והשנייה של מטפל בריאות הנפש שהוכשר
בפסיכותרפיה (עובד סוציאלי קליני, פסיכולוג קליני וכדומה). יש לציין, כי ישנם
מטפלים העוסקים בפסיכותרפיה בסיוע סוסים אשר עובדים במשותף עם סייס
מומחה ומוסמך ("איש סוסים") האחראי על היבטי הפעלת הסוס. אך, גם
במודל עבודה זה, יש צורך שהמטפל יהיה בעל הבנה מעמיקה וידע של סוסים
על מנת שיוכל להנחות פסיכותרפיה בסיוע סוסים.    
 
שאלה:   האם ישנם קריטריונים וסטנדרטים להכשרת מטפל העוסק בפסיכותרפיה בסיוע סוסים?
תשובה: כיום תחום הפסיכותרפיה בסיוע סוסים לוקה בחוסר בחקיקה המגדירה
קריטריונים וסטנדרטים. יחד עם זאת, הודות לאיגוד מ.ר.ח.ב וגורמים נוספים,
בימים אלו מתגבש תהליך חקיקה בתחום טיפול בסיוע בעלי חיים. בכוונת איגוד
מ.ר.ח.ב לפעול לידי כך שהחוק יכלול התייחסות ממוקדת גם לנושא
הפסיכותרפיה בסיוע סוסים (עיגון בחקיקה של הרשאים לעסוק בתחום, רמת
הכשרה נדרשת וכדומה).
 
כמובן, שהגדרות האיגוד בנושא הגדרת סטנדרטים למטפלים בסיוע בעלי חיים
חלים גם על מטפלים העוסקים בפסיכותרפיה בסיוע סוסים. אך יחד עם זאת
חשוב להדגיש כי בכדי לעסוק בפסיכותרפיה בסיוע סוסים יש צורך בידע
והכשרה ייחודיים נוספים המתייחסים לעולם הסוסים.
 
מספר ארגונים בין-לאומיים הגדירו סטנדרטים לעוסקים בתחום, ואף שאינם
מעוגנים בחקיקה, ניתן להתייחס אל הגדרותיהם בעת דיון לגבי נושא של
סטנדרטיזציה בתחום. הארגונים הבאים הם מבין המרכזיים הפועלים
לסטנדרטיזציה בתחום:
 
1)      The Certification Board for Equine Interaction Professionals (CBEIP)
http://www.equinefacilitatedprofessional.org/Default.aspx   
 
2)      Equine facilitated mental health Association
http://www.narha.org/SecEFMHA/WhatIsEFMHA.asp   
 
3)  The Equine Assisted Growth and LearningAssociation     
http://www.eagala.org/index.html
 
 
שאלה: מה ההבדל בין פסיכותרפיה בסיוע סוסים ובין רכיבה טיפולית?
תשובה: פסיכותרפיה בסיוע סוסים הוא תהליך טיפול חווייתי הכוללסוסים ופעילויות הקשורות אליהם, המתוכנן ומבוצע על ידי מטפל מוסמך
מתחומי בריאות הנפש (כגון: פסיכולוג או עובד סוציאלי קליני וכדומה)
ו/עם מומחה-מוסמך מתחום הסוסים. פסיכותרפיה בסיוע סוסים מתאימה
להגדרות של AAT, לפיהן, מדובר בתהליך של טיפול רגשי-נפשי
שמתקיים בסיוע סוסים והסביבה בה הם חיים.
 
רכיבה-טיפולית היא פעילות סיוע-חינוכי בו לומדים רכיבה או סייסות
בהתאם לצרכים המיוחדים של המשתתפים. תהליך זה מתאים להגדרות
של AAA (Animal Assisted Activity), לפיהם אוכלוסיה מאותגרת
פיזית, רגשית, חברתית או חינוכית משתתפת בתהליך של פעילויות עם
סוסים, שהינן בעלות השפעות טיפוליות. תהליך זה מונחה על ידי מדריך
רכיבה טיפולית, שהוסמך ככזה, ולאו דווקא ע"י מטפל מוסמך, ולכן
הגדרה מדויקת יותר לתחום זה היא "פעילות בעזרת סוסים".
 
שאלה: כיצד אבחר מטפל העוסקבפסיכותרפיה בסיוע סוסים לילדי?
תשובה: בכל טיפול פסיכותרפויטי יש צורך בהתאמה אישיותית בין המטפל
והמטופל. לכן, גם בעת בחירת מטפל העוסק בפסיכותרפיה בסיוע סוסים יש
לבחון נושא של התאמה אישיותית וג'נדריאלית בין המטפל והמטופל.
בנוסף, הכשרת המטפל ותחום התמחותו (משפחתי, ילד ונוער, טראומה,
הפרעות אכילה, התמכרויות וכדומה) ראויים להתאמה אל מול צרכי
המטופל/ים. ידע המטפל והכשרתו בתחום הסוסים משמעותיים ביותר על
מנת שיוכל למעשה להבין את שותפיו לטיפול, הסוסים, ולתווך ולקשר
ביניהם ובין המטופל ועולמו.  כמו כן, חשוב ביותר לוודא שישנו כיסוי ביטוחי
מקיף הכולל פרוט לגבי פסיכותרפיה בסיוע סוסים. לבסוף, רצוי לבדוק
שהחווה שבה מתבצע הטיפול מתאימה כסביבה טיפולית (מבחינת בטיחות,
אווירה והאם מתקיימות פעילויות שונות במקביל לזמן הטיפול שייפגעו
בסודיות ובפרטיות של המטופל).
 
 שאלה:איך "נראה"/ "מתואר" פסיכותרפיה בסיוע סוסים? מהו אורך
מפגש? איזה קווים מנחים טיפול כזה? איפה מתבצע טיפול זה?
תשובה: אורך מפגש של פסיכותרפיה בסיוע סוסים זהה למקובל בסוגי
פסיכותרפיה אחרים: 50דקות או שעה וחצי לקבוצה, שיאפשר התהוות של
תהליך טיפולי.המבנה הבסיסי של תהליך טיפול זה מקביל לשלד של כל
תהליך פסיכותרפיה וכולל אינטייק, אבחון,הערכה, קביעת מטרות טיפול
ואסטרטגיות להשגתן, עבודה מערכתית (תהליך משולב עם הורים, גורם
מפנה, הסביבה הטבעית של המטופל, מטפלים ומעורבים נוספים, כגון:
מורים, מדריכים, חונכים וכיוצא באלו), הערכה ופגישות צוותיות לבחינת
התקדמות הטיפול ומידת השגת המטרות, תהליך פרידה וסיום.  בהמשך
להגדרת הצרכים והמענים הנדרשים לכל מטופל ובהתאם להכשרתו וגישתו
של המטפל המסוים והחווה בה מתבצע הטפול, מפגש פסיכותרפיה בסיוע
סוסים יכול להתקיים באזורים שונים של סביבת הסוסים: על גב הסוס,
לצידו (בתקשורת איתו או בטיפול בו) או בשילוב עם תרגילי קרקע שונים
(כהובלה), באורווה או בחדר ציוד, בצפייה בעדר הסוסים, במרעה או במגרש
רכיבה ואימון. יש לציין, כי בנוסף למרחב האורווה, יש צורך בחדר טיפול
שיאפשר פרטיות וקיום שיחות טיפוליות לפני ותוך כדי הטיפול (וכן תהיה בו
אפשרות אחסון של תיקים טיפוליים וחומר תיעודי בהתאם לכללי אתיקה
מקובלים בטיפול).
 
 
 שאלה: מהן הגישות הנפוצות לפסיכותרפיה בסיוע סוסים?
תשובה: בתחום הפסיכותרפיה בסיוע סוסים קיימים מודלים שונים
הנבדלים זה מזה בתיאוריות ורקע המנחים את הטיפול, בידע, במיומנותוהרכב
האנשים השותפים בטיפול ובביצוע הטיפול עצמו.
המודלים הבאים נמנים על המודלים המרכזיים הקיימים בעולם
הפסיכותרפיה בסיוע סוסים:
    א. מטפל עם הכשרה כפולה של טיפול וסייסות.
          ב.  עבודה הוליסטית שמשלבת אלמנטים שונים של חיי
         הסוסים וסביבת החווה בטיפול בשילוב מהקרקע, תנועת
         הסוס ורכיבה (מודל  EFMHAזה מזוהה בעיקר עם ארגון)
          ג.  עבודה מהקרקע, שכוללת היבטים של צפייה, תקשורת
         ותרגילים שאינם על גב הסוס (מודל זה מזוהה בעיקר
         עם הארגון EAGALA )
           ד.  מודל של עבודה בשיתוף בין מטפל ואיש סוסים.
 
 יש לציין כי, בכל מקרה של טיפול המתבצע על גב הסוס יש לשקול את
הצורך ב"הולכי צד" למטרות בטיחות, כמשתתפים נוספים בצוות המטפל.
 
לה שאלה: מהם הכלים שבהם מטפל העוסק בפסיכותרפיה בסיוע סוסים יכול יעזר כדי לשמור על רמת מקצועיות נאותה?
תשובה: על מנת לשמר ולפתח את מקצועיותו של המטפל מומלץ כי ידאג לקבל הדרכה קלינית  באופן שיגרתי וייטול חלק בפעילויות מקצועיות, כגון השתתפות בהשתלמויות והכשרות המשך הן בנושא טיפול והן בנושא הסוסים, התעדכנות באמצעות קריאת חומר מקצועי, והשתתפות בקבוצות עמיתים.
 
שאלה: באלו מצבים לא רצוי להפנות מטופל (הקונטרה-אינדיקציות) לפסיכותרפיה בסיוע סוסים?
תשובה: ישנם מצבים בהם אין להפנות מטופלים לפסיכותרפיה בסיוע סוסים, משיקולים של בטיחות למטופל עצמו, לסוס או לסביבה. מקרים אלו כוללים את המצבים הבאים, בהם נתון המטופל בהווה:
      א.    מסוכן לעצמו או לאחרים (אובדני, רצחני, אלים)
      ב.     בעל הזיות, דמנטי, דיסוציאטיבי, פסיכוטי, מבולבל באופן קיצוני (כולל
           דלוזיות שמתייחסות לסוסים)
      ג.      אינו יציב מבחינה רפואית-תרופתית
      ד.     משתמש פעיל בסמים
 
שאלה: באלו מצבים יש לשקול דרכי התערבות טיפולית ייחודית וזהירות יתירה?
תשובה: ישנם מצבים בהם יש לשקול דרכי התערבות טיפולית ייחודית וזהירות יתרה בעת הפניית מטופלים לפסיכותרפיה בסיוע סוסים ותכנון וביצוע הטיפול, משיקולים של בטיחות למטופל עצמו, לסוס או לסביבה. מקרים אלו כוללים את המצבים הבאים בהם המטופל מאובחן ב:
      א.    נטייה או עבר של התעללות בבעלי חיים
      ב.     נטייה או עבר של הצתת שריפות
      ג.      חשד בהווה או עבר של התעללות פיזית, מינית ו/או רגשית
      ד.     התקפי אפילפסיה למיניהם בעבר או בהווה
      ה.    הפרעת אכילה של משקל יתר
      ו.       תופעות לוואי תרופתיות
      ז.      תחלואה הקשורה לקוצר נשימה (אסטמה)
      ח.    מיגרנות

אתם כאן: דף הבית אודות הטיפול טיפול בסיוע סוסים
 1224 משתמשים פעילים, יותר מ 864 מאמרים מקצועיים ועזרה מקצועית באינטרנט! הרשמו עכשיו!