קשר אדם-חיה: מפגש יפני-ישראל

מאת ד"ר אלון וסרמן
פסיכולוג המטפל בעזרת בעלי חיים, מרצה ומדריך במסלול לחינוך וסיוע בעזרת בעלי חיים במכללת לוינסקי

במהלך חודש יולי אירח צוות המסלול לחינוך וסיוע בעזרת בעלי חיים במכללת לוינסקי, שלושה אנשי מקצוע מיפן: ד"ר אקימיטסו יוקוימה (אקי) - פסיכיאטר המלמד בתוכנית של מדעי בעלי החיים באוניברסיטת Teiko, גב' נוזומי טסודה – מטפלת דיבור ותקשורת אשר הקימה בית ספר לחינוך מיוחד עם בעלי חיים, גב' מיוקה נין – סטודנטית למדעי בעלי החיים הלומדת אצל אקי. האירוח כלל יום עיון בו הרצו השלושה וגם אני, וכן סיור במקומות טיפוליים שונים בארץ. הקשר שנוצר בין אקי לביני התחיל כבר בשנת 2004 בכנס של האיגוד העולמי (IAHAIO (International Association of Human-Animal Interaction Organizations שהיה בגלזגו. גוף זה מאגד את הארגונים השונים ברחבי העולם העוסקים בקשר בין אנשים לבין בעלי חיים וישראל מיוצגת באיגוד זה על ידי פרויקט "חיות וחברה".

יום העיון  אשר התקיים במכללת לוינסקי

למרות קשיי האנגלית של אקי, הרצאתו הייתה מרתקת ופתחה צוהר לעולם של החלקים הקשים בקשר אדם-חיה. הוא סקר נושאים כגון התעללות בבעלי חיים, איסוף בעלי חיים ומין עם בעלי חיים, תוך הדגשת המשמעויות הפסיכיאטריות העומדות בבסיס התנהגויות אנושיות אלה. אקי חוקר כבר שנים רבות את הקשר בין אנשים לבין בעלי חיים ואת האופנים בהם בעלי החיים יכולים לעזור לבני אדם. כמו כן, העלה מחשבות על משמעות האינטראקציה עם בעלי חיים לעומת "בעלי חיים" רובוטיים. דרך החשיבה על השונה והדומה בין השניים אשר כמובן שונים כל כך, אנו לומדים על משמעותם של בעלי החיים החולקים איתנו את החיים עצמם כולל החולי והמוות. הכלב הרובוטי מאפשר מגע, משחק משותף, דאגה, גיוון ועוד מאפיינים הדומים לכלבים אמיתיים אך - אינו בעל חיים. מתוקף כך, אינו דומה לנו ולא יכול לאפשר זיקה רגשית, הזדהות ואמפטיה.
גב' נוזומי טסודה הקימה ומנהלת בית ספר לילדים עם פיגור ועם אוטיזם הנקרא Nozomi Farm School. משמעות השם נוזומי הוא תקווה. אכן, כאשר ראינו את התמונות משם ושמענו את ההסברים שלה לגבי צוות בית הספר הכולל מטפלים בעזרת בעלי חיים, מטפלים במוסיקה, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים ומורים, לצד בעלי חיים שונים כגון סוסים, כלבים, חתולים וגם חזיר – כולנו חשנו בתקווה שיש לילדים עם קשיים כל כך גדולים במסגרת מעין זו. בנוסף לפעילות השוטפת עם הילדים, בית הספר ארגן פעילויות של ילדים-הורים-בעלי חיים. פעילויות אלה גם לוו במחקר אשר הראה שיפור ביחס של כל הצדדים כלפי בעלי החיים והשפעה חיובית על הקשר בין ההורים לילדים.
גב' מיוקה נין, חילקה את דבריה לשניים. בחלק הראשון היא סיפרה באופן כללי על יפן ועל בעלי החיים בה. כך למשל, למדנו כי כשליש מבתי האב מחזיקים חיית מחמד – בעיקר כלבים וחתולים, וכי רוב האנשים (70%) מגדירים את חיית המחמד כחלק מהמשפחה. בחלק השני, היא סיפרה על האסון שנגרם ביפן בעקבות רעידת האדמה, הצונאמי והנזקים אשר נגרמו לכורים הגרעיניים. זו הייתה רעידת האדמה החמורה ביותר אשר נרשמה ביפן (9 בסולם ריכטר) אשר גרמה למותם של כעשרים אלף איש ומיליוני בעלי חיים. מיוקה התייחסה בנפרד לחיות המחמד, חיות משק, חיות בטבע וחיות בגני חיות ואקווריומים. המראות והתיאורים היו מאוד קשים.
ההרצאה שלי עסקה במבנה הארגוני של תחום הטיפול בעזרת בעלי חיים בארץ ובעולם ובדיון לגבי הסטינג המשתנה בתחום הטיפולי שלנו. דיון זה מבוסס על עבודתי המשותפת עם ד"ר הדס קסירר יזרעאלי ממכללת לוינסקי, מרתה לכסן ממכללת סמינר הקיבוצים ושרית לב בן דב ממכללת אורנים, אשר הוצגה בכנס האחרון של IAHAIO.


הסיורים

מתוך המגוון האדיר הקיים בארץ של מקומות חינוכיים וטיפוליים בעזרת בעלי חיים, נבחרו מקומות אשר עניינו אותם באופן מיוחד מראש ואשר התאימו מבחינת לוח הזמנים. כאן המקום לומר תודה לכל ידידינו אשר היו ערוכים ומוכנים לארח אך העניין לא הסתייע. להלן רשימת המקומות בהם כן היו ביקורים –
1.    בית האבות "גלי האופרה" בתל אביב באדיבותה של דפנה גולן שמש.
2.    מרכז השיקום לנגמלים מסמים ברחוב רוטשילד בתל אביב באדיבותם של ליאת שני כסיף ועמיר פירני.
3.    "פנינת החי" בבית החולים "גהה" באדיבותה של אינגה מינץ.
4.    בית הספר "נווה עוז" בפתח תקווה באדיבותה של רחלי פרק.
5.    מרכז "אורנית" לטיפול בילדים חולי סרטן באדיבותם של גיא אלרום ושרי הורביץ.
6.    פינת החי בבית החולים "אברבנל" באדיבותה של שרון אלמליח.
7.    "כפר רפאל", קהילה למבוגרים עם פיגור שכלי באדיבותם של חנה בן שלום ואיתי קורנפלד.
8.    "עלה נגב", מרכז שיקומי לבעלי נכויות קשות, באדיבותן של מסדה סקלי ומילי בלום-זך.
9.    הקליניקה ובעלי החיים שלי.
10.    קיבוץ ניר אליהו באדיבותן של ד"ר הדס קסירר יזרעאלי ושלומית ברזילי.

היריעה קצרה מלהכיל את התרשמויותיהם מכל המקומות הללו באופן ייחודי. יחד עם זאת, אין ספק שמקומות אלה ובמיוחד המפגש המקצועי עם האנשים, הותיר אצלם רושם עמוק ומשמעותי. עבורם היו אלו חוויות מלמדות, מעשירות ובעיקר מרגשות. הישראלים נתפסים בעיניהם כמובילים בעולם מבחינת הגיוון והחדשנות בתחום החינוך והטיפול בעזרת בעלי חיים. הם מלאי הערכה למאמצים הנעשים בארץ בתחום זה ומאוכזבים מכך שאין כמעט חומר מקצועי כתוב באנגלית. מרבית האנשים העוסקים בתחום זה ביפן הם וטרינרים כך שהדגש הוא בדרך כלל על צידם של בעלי החיים בקשר. לכן הם כל כך התעניינו בחלק האנושי ובהבנת היישום של המחשבה הטיפולית בעזרת בעלי החיים.
עבורי הייתה זו חוויה יפנית מרתקת, אך יותר מכך, הייתה זו חוויה ישראלית מרתקת. הרוח המשותפת לעוסקים בתחום זה מתאפיינת בשיתופיות והדדיות אשר חוצה גבולות של מקומות עבודה, מקומות הוראה וסוגי מקצועות. אני מאמין שהאהבה המשותפת לבעלי החיים וההכרה בכוח העולה מתוך הקשר שלנו איתם, היא זו שמאפשרת אחדות זו.

אתם כאן: דף הבית כנסים וימי עיון כנסים שהתקיימו קשר אדם-חיה: מפגש יפני-ישראל
 1224 משתמשים פעילים, יותר מ 864 מאמרים מקצועיים ועזרה מקצועית באינטרנט! הרשמו עכשיו!