|
|
|
|
|
• מתי החלו להגדיר את תחום הטיפול הרגשי בעזרת בעלי חיים?
בוריס לוינסון תאר במאמריו משנות השישים (שעיקר תכנם בספרו PET-ORIENTED PSYCHOTHERAPY) את תפקידם של בעלי חיים כיוצרי מוטיבציה אצל ילדים שלא נענו לטיפול. דרך העבודה בעזרת חיות משמשת באוכלוסיות רבות: עם ילדים,מתבגרים וקשישים, אסירים, חולי נפש, לוקים הלקויות תקשורתיות, במחלות כרוניות וסופניות.
הטיפול יכול להנתן בסביבת טיפול מסורתית או במרחבים שונים ומגוונים בהם נוכחים בעלי חיים: פינת חי, אורווה או חווה.
מטרת הטיפול הרגשי הנעזר בבע"ח, בדומה לגישות אחרות בטיפול רגשי, היא להגיע אל המטופל, להבינו ולהוליכו לקראת ביטוי רגשי, תובנות ושינוי שישפר את איכות חייו. לטיפול הנעזר בבעלי חיים יש איכויות יחודיות המשמשות כזרז לתהליך הטיפולי ומסייעות בהשגת מטרות הטיפול.
|
|
• מהו טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים?
עיתים קרובות בעלי חיים נוכחים בטיפולים שונים כדי להשיג מטרות טיפוליות. פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת, מטפלים בבריאות הנפש, אחיות ואחרים משתמשים בבעלי חיים במהלך עבודתם הטיפולית. האיגוד מייחד את השימוש במינוח "טיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים" לנוכחות של בעלי חיים במרחב ובמיצב הטיפולי.
טיפול רגשי נבדל גם ממקצועות אחרים המשלבים בעלי חיים, ומשתמשים בהם להעשרה ופעילויות חוויתיות. טיפול רגשי בעזרת בעלי חיים מתבצע על ידי אנשי מקצוע מומחים שהוכשרו ברמה אקדמית בתכניות הכוללות תחומים מכווני טיפול ומטרת עבודתם פסיכותרפויטית. גם העוסקים בחינוך בעזרת בעלי חיים (כמו מורים ומחנכים) או בהעשרה חוויתית (שלמדו בהכשרות קצרות טווח) עשויים לראות השפעה מיטיבה בתחום הרגשי על המשתתפים בפעילות. אולם זהו אינו טיפול בו המטפל הרגשי חוקר את עולמו הרגשי של המטופל ואת השפעת בעל החיים כ"שותף" לטיפול.
|
|
• מהו הבסיס לעבודה בטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים?
עבודה טיפולית בעזרת בע"ח מבוססת על הקשרים הרגשיים הנוצרים בין המטפל למטופל, בין המטופל לבעל החיים ובין בעלי חיים שונים , אם הם נוכחים במקביל במרחב הטיפולי.
המטופל הינו בו זמנית צופה (במטפל ובבעלי החיים) ומשתתף באינטראקציות שקורות במרחב הטיפולי. כך יכול המטופל לחוות רגשית, שכלית והתנהגותית את הקשרים שבין אחרים ולעבוד על תכנים שעולים ממפגשים אלו.
אינטראקציות עם בעלי חיים הן רק חלק מהתהליך הטיפולי בטיפול הרגשי דנן. המרכיב העיקרי הוא הליווי וההכוונה של המטפל ותיווכו בין המטופל לבעל החיים, בין המטופל לתהליכים הפנימיים אותם הוא עובר. הוא מוביל לתובנות, למודעות ולחשיבה רפלקטיבית.
למעשה, דרך טיפול רגשי מסוג זה המטפל עובד עם המטופל על נושאים קוגניטיביים, חברתיים, התנהגותיים ורגשיים, מתוך מטרה לסייע לשינוי ולהתפתחות רגשית נורמטיבית.
|
|
• האם יש מסגרות הכשרה לטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים?
בישראל מתקיימות מספר תכניות איכותיות, שהוקמו במוסדות אקדמיים מוכרים, המכשירות אנשים לקראת עבודתם בטיפול רגשי הנעזר בבעלי חיים. תכניות אלו מכשירות את בוגריהן להבנת הקשר אדם-חיה, לתפקידים שהחיה עשויה למלא במרחב הטיפולי ולהזדמנויות היחודיות הקיימות בסוג טיפול זה.
הלימודים כוללים קורסים בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכופתולוגיה, הפסיכותרפיה והפסיכו דיאגנוסטיקה, צרכים מיוחדים של אוכלוסיות וניאורו ביולוגיה. קורסים אלו ניתנים כהרצאות, דיונים וסדנאות. קורסים בתחום בעלי חיים כוללים לימודים מתחום הוטרינריה, התנהגות בע"ח, ביולוגיה, זואולוגיה, אחזקת בע"ח ורווחתם. הקשר בין התחומים נלמד בהבטים תיאורטיים, ישומים והשתמעויות בתחום קשר אדם חיה והטיפול הרגשי הנעזר בבע"ח.
כל סטודנט מתנסה בעבודת שדה במרחב טיפולי, בין אם הוא מרחב מסורתי קליני כחדר טיפולים, או בפינת חי. בתכניות מודגשת ההדרכה השבועית, האישית והקבוצתית, שכל אחד מהסטודנטים מקבל בהתאם למקום ההתנסות בשדה.
|
• מהם הקריטריונים להצטרפות כחבר באיגוד?
הקריטריונים להצטרפות כחבר באיגוד כוללים הכשרה אקדמית, עבודה מעשית והדרכה מקצועית:
1. השכלה קודמת - תואר ראשון ממוסד המוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל במקצוע טיפולי רגשי, במקצועות הרפואה, במקצוע חינוכי פדגוגי או בתחום מדעי החיים.
מי שאין לו תואר ראשון במקצועות כנ"ל מחויב להשלים, לפני תחילת הלימודים או במקביל להם, ארבעה קורסי מבוא בפסיכולוגיה.
2. הכשרה במקצוע הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים – מסלול ההכשרה יכלול 1100 שעות אקדמיות בפועל ושעות הדרכה, לא כולל עבודה מעשית, במסגרת לימודים ממוסד אקדמי המוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה בישראל, ו/או לימודי המשך בקורסים שונים בתחום הטיפול הרגשי הנעזר בבעלי חיים, שיילמדו במוסד המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה בישראל.
במקרים חריגים, ובאישור ועדת הרישום והקבלה, מועמד לחברות בעמותה יוכל להשלים את הכשרתו במקצוע בהתאם לפרוט הנ"ל, במוסד המוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מחוץ לתוכנית ההכשרה בה למד.
על המועמד להמציא לועדת הרישום והקבלה תעודות המעידות על הכשרתו, בצמוד לבקשת ההצטרפות לאיגוד
3. עבודה מעשית - לפחות 750 שעות עבודה במסגרות טיפוליות. מתוך שעות אלו לפחות 400 שעות טיפול ישיר. על המועמד להמציא לועדת הרישום והקבלה אישור חתום ממנהל המוסד על אופי האוכלוסייה המטופלת והיקף שעות העבודה.
4. הדרכה – שעות העבודה המעשית, ילוו בהדרכה צמודה מאיש טיפול מוסמך, רצוי בעל זיקה לתחום הטיפול בעזרת בעלי חיים. על המועמד להמציא לועדת הרישום והקבלה אישור חתום מהמדריך על אופי האוכלוסייה המטופלת, היקף שעות העבודה ומספר שעות ההדרכה.
5. תקופת מעבר - במשך השנה הראשונה מיום הקמת העמותה יוכל להצטרף לעמותה מי שעסק בטיפול רגשי הנעזר בבעלי-חיים במשך 5 שנים, בהיקף של 750 שעות טיפול ישיר לפחות, בליווי הדרכה על-ידי מדריך שהוא איש טיפול מוסמך. על המועמד להמציא לועדת רישום וקבלה אישור חתום מהמדריך על אופי האוכלוסייה המטופלת, היקף שעות העבודה ומספר שעות ההדרכה.
|
• האם ניתן להצטרף לאיגוד בזמן הלימודים?
כל סטודנט, שלומד בתוכנית הכשרה בתחום שנמצא במוסד שמוכר ע"י המל"ג, זכאי להתקבל לאיגוד מ.ר.ח.ב. כמועמד. כמועמד תהיה לך הזכות לקבל את רוב שירותי האיגוד ולהשתתף במרב הפעילות. עד סיום הלימודים, כדי להצטרף לאיגוד מ.ר.ח.ב., עלך לעשות:
1) להגיש לוועדת רישום ומעבר מכתב רשמי ממזכירות תוכנית הכשרה בה אתה לומד על כך שאתה סטודנט מן המניין בתוכנית זו. המכתב יוגש על דף הנושא את לוגו תוכנית ההכשרה וייחתם על ידי מרכז התוכנית.
2) להגיש את הטופס בקשת הצטרפות לאיגוד (ביחד עם תמונה ודמי רישום). אין צורך עד תום הלימודים להגיש טפסי אישור על שעות עבודה במקומות התנסות ועל קבלת הדרכה.
למרות זאת, כדי להקל על עצמך בעתיד, כדי כבר עכשיו להחתים את מנהל מקום ההתנסות על שעות העבודה בשטח ואת המדריך על שעות ההדרכה (על טפסי האיגוד). הרבה בוגרים וותיקים בתחום מתקשים לשחזר את השעות ובלמצוא ולהחתים את המנהלים ומדריכים.
בהצלחה! אנו מחכים לכם ב-מ.ר.ח.ב.! |
• מהו התהליך לקבלה כחבר האיגוד?
1) יש למלא טופס הצטרפות. בעמוד הראשון, יש רשימה של מסמכים שחייבים לצרף לטפסים.
3) יש לשלוח תמונה ו-20 ש"ח דמי רישום. אין לשלוח דמי חבר עד שתקבלו הודעה שהתקבלתם לאיגוד.
|
• האם אני חייב לשלוח אישורים על הטפסים של מ.ר.ח.ב.?
חשוב למלא את האישורים על הטפסים של האיגוד. מכתב אישי מהמנהל או מדריך, או מילוי טופס של אירגון אחר, בדרך כלל גורם לקושי ובילבול, מפני שפעמים רבות הם לא כוללים את כל המידע הנדרש. אחר-כך, "לא נעים" לבקש פעם שניה. הרבה פעמים, קיצור דרך בעצם מאריך את הדרך!
חשוב מאד שהמדריך ירשום את הסמכתו ותוארו. לפי תקנון מ.ר.ח.ב., המדריך חייב להיות איש טיפול מוסמך. עו"ס חייב להיות עם תואר שני בתחום הקליני. פסיכולוג חייב להיות עם תואר שני בתחום הקליני. יעוץ חינוכי לא נחשב כתואר טיפולי לפי התקנון.
|
• האם אני חייב ממש לספור את כל השעות? או האם אפשר לרשום שעות שבועיות (ש"ש) או אחוז משרה?
כשממלאים את שעות הטיפול הישיר או שעות ההדרכה, יש לרשום סך כל השעות בתקופה שרשומה לפי התאריכים. לא לרשום מספר ש"ש. אין לזה שום משמעות כשאנו סופרים את סך כל השעות שלכם. למשל, מספר סך כל השעות של 10 ש"ש בשנה בבית ספר שונה ממספר סך כל השעות מ-10 ש"ש בשנה במרכז חירום (שפתוח 52 שבועות בשנה). לאותה סיבה, אין לרשום אחוז משרה – רק סך הכל מספר שעות. |
|
• מה זה טיפול ישיר?
טיפול ישיר הוא מפגש בין מטפל למטופל. המפגש יכול להיות פרטני (מטופל אחד) או קבוצתי (2 מטופלים ומעלה). יש לציין במקומות המתאימים בטופס האם הטיפול הישיר היה פרטני או קבוצתי. כמו כן, יש לציין האם המפגש הטיפולי נערך עם מטפל נוסף (קותרפיה), עם המדריך הישיר או אחר.
|
|
|
|
|